ביצירות אמנות, פיסול וציור, ישנו "צופן" מיוחד אשר ניתן על פיו לזהות דמויות, מקומות, נושאים ואפילו רעיונות מופשטים. ה"צופן" הזה נקרא איקונוגרפיה (המילה מורכבת משתי מלים ביוונית – איקון – תמונה, גרפיה – כתיבה). האיקונוגרפיה הינה שפה אשר במקום אותיות ומלים יש בה סימנים מוסכמים, הנקראים אטריבוטים. האטריבוט הינו כל פרט, אביזר, המתקשר לדמות מסוימת. מי שמכיר את השפה הזו, יכול על פי האטריבוטים להבין ולזהות את הנושאים השונים המתוארים ביצירה. אנו מבדילים בין איקונוגרפיה חילונית – כמו דמויות ונושאים מההיסטוריה או המיתולוגיה היוונית ואיקונוגרפיה דתית – דמויות ונושאים מהתנ"ך או מהנצרות.
המקור לאטריבוטים מגיע מתחומים מגוונים – מקור ספרותי, מקורות חזותיים ורקע תרבותי המאפיין את התקופה בה נוצרה היצירה.
האטריבוטים נקבעו, במשך השנים, בהתאם לתכונותיה של הדמות, בהתאם לתפקידיה, לאופייה ועל פי אירועים בחייה של הדמות. הנושא הוא מורכב ומרתק ולכן נכתבו מספר מילונים ולקסיקונים המסייעים לנו לזהות את האטריבוטים. האמנים בעבר ידעו היטב את סימני הזיהוי האלה ושיבצו אותם ביצירות האמנות.
האטריבוטים עשויים להיות כלליים – המשותפים לכמה דמויות וספציפיים, הייחודיים לדמות מסוימת בלבד. ההילה סביב ראשה של דמות מציינת את העובדה כי הדמות הינה קדושה אך אטריבוט זה אינו מספיק כדי קבוע את זהותו של הקדוש. ספר, או מגילה, מצביעים על כך שהדמות מייצגת נביא, אך אם נראה שהדמות מחזיקה שני לוחות נדע כי הכוונה למשה שקיבל את הלוחות בהר סיני, ואם הדמות הקדושה מחזיקה בידה מפתחות, נדע לזהותה כפטרוס, שליחו של ישו שנאמר עליו כי קיבל ממנו את "מפתחות השמיים".
מכחול וצבעים בידה של הדמות הינם הוכחה לעובדה כי הדמות ביצירה הינה צייר.
בתמונה נראית ציירת , וויג'י לה ברון ((Élisabeth Vigée-Lebrunשציירה את עצמה מחזיקה במכחול ופלטה (לוח) של צבעים. התמונה, משנת ,1790 נמצאת במוזיאון האופיצי בפירנצה.
כל אלי האולימפוס ניתנים לזיהוי קל ופשוט על פי כללים אלה. ארטמיס, אלת הצייד והירח תופיע תמיד עם קשת וחצים, כלבי צייד, צייד שכבר ניצוד וקישוט בצורת ירח לראשה. הפסל של ארטמיס הנקרא "ארטמיס של ארמון וורסאי" הוא יצירה מהמאה ה – 3 לפנה"ס ונמצא במוזיאון הלובר בפריז.
אתנה, אלת המגן של היוונים תופיע עם קסדה לראש, חנית ומגן בידה, שריון לגופה ודמותה של המפלצת מדוזה תיראה על החזה או על המגן שלה. ציור הקיר הזה נמצא באולם הספרייה שבכנסיית מלק באוסטריה וצויר על ידי פול טרוגר (Paul Troger) בשנת 1739.
דוגמא נוספת לאלה אתנה, אלת המגן, נוכל לראות בחזית בית הפרלמנט בווינה. במרכז קבוצה פיסולית, עשויה משיש, ניצבת אתנה, הפעם כמייצגת גם את החכמה וגם את הניצחון. זיהוייה ברור על פי הקסדה לראשה, החנית בידה האחת, אלת הניצחון (המחזיקה בזר ניצחון וענף עץ דקל) בידה השנייה ועל החזה שלה שריון ובמרכזו ראשה של המדוזה המניסה את האויבים.
על פי המיתולוגיה היוונית לכל נהר יש אל משלו. כל אל נהר מיוצג על ידי גבר מזוקן ששוכב על הקרקע ,אטריבוטים כללים של אלי נהר הינם – משוט, כד מים, קרן שפע. בנוסף לאטריבוטים כללים אלה נוכל למצוא גם אטריבוטים ספציפיים לכל נהר ונהר. נהר הנילוס ייוצג על ידי ספינקס, נהר הטיבר ברומא ייוצג על ידי זאבה ושני ילדים (רומולוס ורמוס).
פסל אל נהר הנילוס נמצא במוזיאון הוותיקן
פסל נהר הטיבר נמצא על הגבעה הקפיטוליני ברומא
דמטר הינה אלת התבואה והדגן. הרומאים קראו לה סרס ומכאן המילה סיריאל כשהכוונה לדגנים. לכן טבעי יהיה שהאטריבוטים שלה יהיו שיבולים, מגל או חרמש. בתמונה של הצייר הצרפתי, וואטו, משנת 1715, הנמצאת בגלריה הלאומית בוושינגטון אנו רואים את דמטר עם כל האטריבוטים שלה.
כאן המקום להעיר כי לא נמצא תמיד את כל האטריבוטים של הדמות בכל יצירה ויצירה. מספיק אטריבוט בודד כדי שנצליח לזהות את הדמות ולכן אמנים לא טרחו להביא בפנינו את כל האטריבוטים בכל יצירה.
ישנם, כאמור אטריבוטים המייצגים רעיון או נושא ולא דמות ספציפית. כך לדוגמא, מאזניים ייצגו צדק, אריה עשוי לייצג גבורה, פרח השושן הצחור ייצג את תומתה של מריה המטה המכונף עם שני הנחשים של הרמס ייצג מו"מ לשלום ופיוס. בציור של רובנס (פרט מתוך ציור אחד ממחזור הציורים על חייה של מריה דה מדיצ'י הנמצאים במוזיאון הלובר בפריז) נראה המטה של הרמס מול פניה של מריה כדי לסמל את הפיוס בינה לבין בנה לואי ה – 13 .
כאטריבוטים נוספים עשויים לייצג דמויות ידועות. הנביא דניאל מייצג את הצדק, ארוס (קופידון) מייצג את האהבה, הרקולס מייצג גבורה ועוד. אחד מקיסרי רומא, קומודוס, ביקש להנציח את דמותו כהרקולס, כדי להוכיח את גבורתו. בפסל, הנמצא במוזיאון הקפיטוליני ברומא, נראה הקיסר חובש לראשו ועוטה לגופו את עור האריה, מחזיק בידו האחת את האלה ובידו השנייה את תפוחי ההספרידות (תפוחי פלא שגדלו על עץ ועליו שמרו "נשות המערב" הנקראות הספרידיות)
כלים אלה, האטריבוטים, מהווים את האמצעי היחיד להבנת יצירת האמנות בעת ההתבוננות בה. ללא הידע בתחום זה, יהיה זה בלתי אפשרי לזהות את הדמויות ביצירה. כדי לזכור את הסימנים המזהים הללו, מבלי להזדקק למילון בנושא כדאי ללמוד פרטים על הדמויות ומתוכם לנסות ולזהותם. כשנלמדים האטריבוטים על ידי הכרת הדמויות וסיפור חייהם ולא על ידי שינון סתמי שלהם. מלאכת הזיהוי תהיה אז קלה הרבה יותר ומהנה .
ענף נוסף, הנובע מתחום האיקונוגרפיה, הינו מדע האיקונולוגיה. תחום זה עוסק בחקר הבסיס ההיסטורי, פילוסופי ותרבותי של היצירה על ידי בדיקת המשמעות והמסורת של המוטיבים. ניתוח איקונולוגי משלים את הניתוח האיקונוגראפי ומסביר כיצד דימויים זהים ביצירות שונות, משרתים מסרים שונים בהתאם לתקופה. הפרשנות משתנה בכל תקופה בהתאם לרקע התרבותי של היוצר.
