צפון איטליה שלא הכרת 2015

סכום סמינר אמנות ל"צפון איטליה שלא הכרת"
בהדרכת ד"ר אפי זיו
ובניהולה של הגב' רחל ספיר

יום 1. 13.7.15
יצאנו בטיסת בוקר של אל על למילאנו. עם הנחיתה נסענו לתחנה הראשונה – העיר מודנה, ההפתעה הראשונה מבין שלל ההפתעות שנכונו לנו – אתרים שלא נכתבו בתכנית המקורית. ביקרנו במרכז ההיסטורי של העיר וראינו את חזית הדואומו עם התבליטים המספרים את סיפורי הבריאה. היצירות הן מהמאה ה-12 ונוצרו על ידי אמן מקומי בשם ויליג'מו. משם המשכנו לבולוניה, התארגנו במלון בו נשהה כמעט כל השבוע ויצאנו במוניות אל מרכז העיר לארוחת ערב משותפת, מצוינת לדעת כולם. את סיור הפיאצות המתוכנן השארנו ליום הבא. היינו עייפים מיום הטיסה וכולנו נרדמנו מיד.

יום 2. 14.7.15
זהו היום של בולוניה. התחלנו את הסיור בביקור במוזיאון העירוני המרתק – "פינקותקה נציונלה". במוזיאון ראינו יצירות מתקופות שונות, החל מג'וטו, דרך אמני הרנסנס ועד אמני בולוניה הידועים גוידו רני ומשפחת קאראצ'י להם הוקדשו מספר אולמות במוזיאון. משם נסענו באוטובוס אל כנסיית "סנט דומניקו" ובו הקבר המפורסם, המעוטר בפסלים , גם של מיכלאנג'לו הצעיר. את הקבר עצמו יצר ניקולו די בארי אשר קיבל בשל עבודתו זו את הכינוי ניקולו דל ארקה.
משם צעדנו אל מרכז העיר, עברנו בארקדות של העיר המשתרעות לאורך 38 (!) ק"מ והגענו אל הבזיליקה על שם פטרוניוס, הבישוף של העיר. בחזית הנקייה התבוננו בתבליטים של האמן מסיינה – ג'אקופו דה קוורצ'ה. בפנים התפעלנו מהגודל העצום (הכנסייה החמישית בגודלה בעולם) ונכנסנו אל "הקפלה של המלכים", הפתעה נוספת שלא הייתה כלולה בתכנית הטיול שם ראינו סצנות מסיפורי המלכים שהגיעו לישו העולל וממול ראינו את הקיר של יום הדין האחרון, כולל הגיהינום ובו, בין שאר הדמויות, גם מוחמד. משם, בין המדרחובים נכנסו, לעוד הפתעה, אל כנסיית "סנטה מריה דלה ויטה" ועמדנו נפעמים מול "הפייטה" של ניקולו דל ארקה המוכר לנו כבר. 6 דמויות הבעתיות ביותר עומדות ומקוננות מול גווייתו של ישו. היצירה כולה עשויה מחימר והייתה יוצאת דופן מאד לתקופתה.
לאחר הפסקה לארוחת צהרים במרכז ביקרנו בדואומו של העיר – כנסיית סנט פייטרו והשתוממנו לראות גם שם יצירת "פייטה" המזכירה מאד את היצירה הקודמת. משם הלכנו להפתעת היום – תערוכה ב"ארמון פאבא" ובה הוצגו יצירות מהמאה ה-14 ועד המאה ה-20, בעיקר של אמני בולוניה וצפון איטליה. פגשנו שם את צ'ימבואה, גוידו רני וסיימנו עם קאנובה. משם המשכנו אל "פיאצה מג'ורה" ובה פיאצה נוספת הנקראת "פיאצה נטונו" על שמה של המזרקה המרשימה, מעשה ידיו של האמן ג'אמבולוניה, המתארת את נפטון ודמויות נוספות מממלכת הים המיתולוגית. נפרדנו שם וכל אחד סיים את הערב באופן עצמאי.

יום 3. 15.7.15
זה היום של רוונה. נסענו כשעה אל עיר הפסיפסים המפורסמת ובחנו מקרוב אתרים רבים. התחלנו בכנסייה הנמצאת מחוץ לעיר – "סנט אפולינרה אין קלסה". בכנסייה זו השתמר האפסיס המקורי ולמדנו במקום כיצד להתבונן ולהבין את האמנות הביזנטית הייצוגית והסמלית. משם נסענו אל מרכז העיר, פגשנו במדריכה על האופניים, והתחלנו במסע היכרות. נכנסו לשני בתי הטבילה, ראינו את האיקונוגרפיה הדומה בשני המבנים ולמדנו להתחיל ולזהות קדושים שונים. התפעלנו מהבזיליקה של "סנט אפולינרה נואובו" ובה שני הקירות מלאים עד אפס מקום בפסיפסים מרהיבים.
גולת הכותרת, שזכתה לקריאות התפעלות הייתה הקתדראלה של העיר "סנט ויטלה". בכנסייה זו עמדנו מול שני הפנלים האחד של יוסטיניאנוס והשני זה של אשתו הקיסרית תיאודורה. שמענו את סיפור שלטונם והתבוננו גם בשאר מרכיבי הפסיפסים הזוהרים באפסיס של הכנסייה המרשימה, שאינה בזיליקה אלא מבנה מרכזני. תחנתנו האחרונה בעיר הייתה הביקור במאוזוליאום של גאלה פלצידיה, קיסרית ואחות הקיסר של רומא. ראינו את הפסיפס של "ישו הרועה הטוב" ופסיפסי היונים ומשם עשינו את הדרך חזרה לבולוניה, וגם הערב, כל אחד בילה באופן עצמאי.

יום 4. 16.7.15
זהו יומן של שתי ערים קסומות – מנטובה ופררה. נסענו אל העיר מנטובה ותחנתנו הראשונה הייתה "פאלאצו דל טה" אחד מארמונות משפחת גונזגה, יצירתו המופלאה של האדריכל והצייר ג'וליו רומנו. כל אולם הרשים יותר מקודמו. ראויים לציון – האולם של הסוסים, האולם עם הציורים הארוטיים מאד באולם של פסיכה ואמור והאולם המפתיע – ניצחון האלים על הגיגנטים, בו לא הצלחנו להבחין היכן מסתיים הקיר ומתחילה התקרה… משם המשכנו ברגל, בחום הכבד, אל מרכז העיר שם ראינו את החזית, הנמצאת בשיפוצים, של כנסיית "סנט אנדריאה" פרי תכנונו של ליאון בטיסטה אלברטי. היות והיא בשיפוצים, מצ"ב מצגת קצרה על החזית. נכנסנו אל הכנסייה והופתענו מול גודלה, הפאר הרב ויצירות המופת בה. חלקנו כבוד לצייר מאנטנייה אשר קבור שם. לאחר הפסקת צהרים במרכז העיר נסענו אל העיר פררה.
בפררה המתינה לנו המדריכה עימנואלה אשר בנועם הליכותיה הוליכה אותנו בין שכיות החמדה של העיר. ראינו מבחוץ את "פאלאצו דאי דיאמאנטי" – ארמון המצופה ב12000 אבנים בולטות הנראות כמו יהלומים, ומכאן שמו של הארמון. נכנסו אל ארמון נוסף, ארמון סקיפנויה ובו שרידים של פרסקאות מרהיבים המתארים את תריסר חודשי השנה. בכל חודש ראינו את האלים המיתולוגיים של החודש, את המזלות ואת פעילותם של בני משפחת גונזגה המונצחים שם. המשכנו ועשינו סיור בעיר באמצעות האוטובוס והגענו אל מרכזה. ראינו את ה"קסטלו" המבצר המוקף מים, מקום מגוריה בעת צרה של משפחת גונזגה. המשכנו אל עבר מוזיאון הדואומו ובו ראינו פסלים נפלאים המייצגים את חודשי השנה, שטיחים ענקיים המתארים את חייהם של שני קדושי העיר – סן רומנו וסן ג'ורג', פסל מרהיב של ג'אקופו דלה קוורצ'ה המתאר את מדונה והילד ואת יצירת המופת של קוסמו טורה – הבשורה. בקומה העליונה ראינו את כתבי היד המרשימים. יצאנו מהמוזיאון ונכנסנו אל הדואומו הענק, אחד מהגדולים והמרשימים בצפון איטליה. באפסיס ראינו את ציור הקיר הגדול המתאר את יום הדין האחרון, אשר דומה להפליא ליצירה על אותו נושא, של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית. הצייר היה מעוזריו ברומא. בחוץ, לפני שהתפזרנו לארוחת ערב במקום, למדנו על החזית יוצאת הדופן של הכנסייה, ראינו את פסלו של סבנורולה, יליד פררה. מהעיר המקסימה נסענו חזרה למלון בבולוניה.

יום 5. 17.7.15
גם היום ביקרנו בשתי ערים. התחלנו בעיר פדובה. נכנסנו, לאחר הסברי הכנה אל הקפלה אותה עיטר ג'וטו ובזכות יצירתו שם הוא נחשב ל"מבשר הרנסנס". שמנו לב להבדלים הדרמתיים בין הציורים שלו לבין הציור הביזנטי ששימש את כל האמנים במשך למעלה מאלף שנים. משם נסענו ל"פיאצה יצחק רבין", – היא הכיכר בה חנה האוטובוס שלנו בזמן שביקרנו בכנסייה הגדולה של העיר על שם אנטוניוס הקדוש. לפני כניסתנו בחנו היטב את פסל הפרש של דונטלו, אשר היה הראשון בתקופת הרנסנס ועמדנו על ההתחלות הקשות של פסל מהסוג הזה. נכנסנו אל הכנסייה הענקית וגם ממנה התפעלנו. עברנו בקפלת הקבר שלו וראינו את המאמינים נוגעים ומנשקים את הקבר בתקווה לסיוע מהקדוש. משם נכנסנו אל הקפלה הכי מפוארת בכנסייה – הקפלה של השרידים הקדושים של הקדוש, לשון וציפורן. את התבליטים של דונטלו במזבח של האפסיס לא ניתן היה לראות.
לאחר הפסקת צהרים בעיר החלנו במסע אל עבר עיירה קטנה בצפון בשם פוסאנו. לאחר נסיעה בנופים הררים קסומים הגענו אל עיירת הולדתו של הפסל הידוע אנטוניו קאנובה. תחנתנו הראשונה הייתה ה"טמפיו" אותו הוא תכנן ובנה על חשבונו כמתנה לעיר הולדתו. זהו מבנה עצום ומרשים המחקה את הפנתיאון ברומא, כיאה לאיש אשר נחשב למייצג של הסגנון הניאו-קלאסי של המאה ה-19. בתוך המבנה העצום ראינו את הכיפה המרשימה, ציורי תריסר השליחים של ישן, פייטה מרגשת מברונזה של האמן ועמדנו מול קברו. בקבר עצמו טמונה גופתו של האמן הדגול, לידה ניתן לראות את כף ידו של האמן ואילו ליבו קבור בכלל בוונציה, בכנסיית "סנטה מריה דאי פרארי" מול המונומנט לזכרו של טיציאן. משם המשכנו אל הבית בו הוא נולד והפך להיות מוזיאון מרשים ובו עשרות רבות של העתקי היצירות שלו, עשויות ברובן מגבס. לכן נקרא המקום "גיבסוטקה". ראינו יצירות מוכרות רבות וגם כאלה בהן חזינו לראשונה. נוכחנו לדעת שהוא היה גם צייר דגול וסיימנו את הביקור בסדנה שבה ניתן היה ללמוד על כל שלבי העבודה שלו. משם נסענו, דרך ארוכה, אל המלון בבולוניה. את ארוחת הערב אכלנו באחת מתחנות הרענון לאורך הדרך.

יום 6. 18.7.15
זהו היום בו אנו נפרדים מהעיר בולוניה שאירחה אותנו חמישה ימים. עזבנו את המלון ונסענו לעיר פרמה. תחנתנו הראשונה הייתה ביקור ממצה ויסודי בחווה המייצרת את הגבינה המפורסמת פרמזן. למדנו על כל שלבי ההכנה וחלקנו גם קנה שם את המוצרים. כך למדנו על פן נוסף וחשוב בתרבותה של הארץ המקסימה בה אנחנו לומדים ומבלים. משם המשכנו למרכז העיר ונעזרנו במדריכה הלבבית כריסטינה. הביקור הראשון היה בדואומו של העיר. הדואומו, אשר מבחוץ הינו חסר קישוט לחלוטין, אך בפנים הוא מעוטר ומקושט עד אפס מקום ביצירות מרהיבות. שיא היצירה היא הכיפה המעוטרת על ידי הצייר קורג'ו אשר פעל רבות בעיר. יצאנו מהדואומו ונכנסנו אל בית הטבילה המרשים והמפואר – עדות לעושרה של העיר בתקופת ימי הביניים והרנסנס, גם זו הייתה הפתעה נוספת שלא הייתה במסגרת תכנית הטיול. עמדנו על מרכיבי העיטורים הרבים שלו. משם המשכנו לעוד הפתעה, ל"פאלאצו פילוטה" וביקרנו בתיאטרון המופלא שלו. תיאטרון הבנוי כולו מעץ, מקושט בנושאים ובסגנון רנסנסי והבמה שלו משופעת בצורה חדה מאד. נשארנו בעיר להפסקת צהרים ונסענו משם אל העיר מילאנו. הגענו למלון בו נלון לילה אחד בלבד, התארגנו ויצאנו לארוחת ערב. גם היא זכתה לשבחים מכל המטיילים. יוסי בסן ברך את הח"מ בשם הקבוצה, העניק שי מטעם הקבוצה ועל כך שוב, בהזדמנות, זו, אנו, רחל ואפי, מודים לכולם על רוחב הלב של אנשי הקבוצה. חזרנו למלון ללינת לילה אחרונה לטיול זה.

יום 7. 19.715
היום האחרון של סמינר האמנות והתרבות החל בביקור במוזיאון ה"בררה" של מילאנו. המוזיאון נמצא באקדמיה לאמנות וממוקם בסביבה קסומה וייחודית. מרבית אנשי הקבוצה לא הכירו את המוזיאון והוא היווה הפתעה מיוחדת במינה. ראינו את פסלו של קאנובה – נפוליון, ציורים של בליני, מאנטניה, טינטורטו וכמובן את יצירות המופת של פיירו דלה פרנצ'סקה, רפאל וקאראואג'יו. משם, לאחר הפסקה קצרה לקפה, המשכנו לכיוון הדואומו. עמדנו מול החזית של לה סקאלה, למדנו על המונומנט של לאונרדו, מצגת עליו מצורפת למייל. נכנסנו לגלריה על שם ויטוריו עימנואלה השני, המלך הראשון של איטליה וראינו את סמלי שלוש ערי הבירה של איטליה ואת הסמל של משפחת סבויה. יצאנו משם ועמדנו נפעמים מול הדואומו העצום, השלישי בגודלו בעולם והיחידי באיטליה שהינו מבנה גותי על כל היבטיו של הסגנון הזה. עלינו במעלית אל הגג והמראה היה מהמם במיוחד. ניתן היה בצורה חווייתית שאין כמותה ללמוד ולהבין את מהותו של הסגנון הגותי. ירדנו משם, גם כן במעלית והתפזרנו לשוטט במילאנו באופן עצמאי. חלק מהקבוצה ביקרו ב"קסטלו" וראו את פסלו האחרון של מיכלאנג'לו, חלק נכנסו אל בניין האופרה לה סקאלה וחלק אף הצליחו לעשות קניות…
משם נסענו אל שדה התעופה, לטיסתנו הביתה, וכך תם לו סמינר תרבות ואמנות ממצה ומקיף בצפון איטליה.
תודה לכל הנוסעים ולהתראות בטיולים הבאים

רחל ספיר                            ד"ר אפי זיו

דילוג לתוכן