תקציר ה"איליאדה" על פי הומרוס

המזמור הראשון , פותח בתיאור הסכסוך בין אגממנון לאכילס. אכילס משוחח עם אימו, תטיס.

החזרת הנערה קריזאיס – נערתו של אגממנון – אל אביה ונטילת בריזאיס מאוהלו של אכילס אל אוהלו של אגממנון.

המזמור השני , פותח בחלומו של אגממנון, מתאר את ועידת שרי הצבא היווני החונים זה עשר שנים מול חומות העיר טרויה. הכנות ליציאה לקרב ותאור מערך הכוחות היווני והטרויאני. תאור זה נקרא "הקטלוג".

המזמור השלישי , ובו הצעתו של פאריס הטרויאני לדו קרב. זקני טרויה משקיפים מעל השער אל שדה המערכה והלנה היפה מצביעה ומתארת את גיבורי יוון השונים. דו קרב בין פאריס לבין מנלאוס בעלה של הלנה מסתיים ללא הכרעה.

המזמור הרביעי , מתאר את אספת האלים על האולימפוס והדיונים ביניהם. אגממנון מסייר ביחידות הצבא, פורץ הקרב הראשון בין יוון לטרויה , קרב שיתואר בפרטים עד המזמור השביעי.

המזמור החמישי , מתאר את עלילות הקרב של דיומדס. ארס , אל המלחמה מורחק משדה הקרב לאחר פציעתו. גם האלה אפרודיטה והאל אפולו פועלים, כל אחד למען צד אחר בשדה המערכה.

המזמור השישי , ממשיך בתיאור הקרב ועלילות דיומדס. הקטור, בנו של מלך טרויה והמנהיג הצבאי של עירו , נפגש עם אימו, מבקר אצל פאריס והלנה במשכנם ומשוחח עם אשתו אנדרומכה ומשחק עם בנם הקטן. לאחר הביקורים המשפחתיים חוזרים הקטור ופאריס אל שדה המערכה.

המזמור השביעי , ממשיך בתיאור הקרבות. ומתאר את הדו קרב בין הקטור לבין אאיס הגדול. נסטור, מלך פילוס מציע עצות ליוונים ואנטנור הטרויאני מציע עצות לאנשי עירו . הוא מציע להחזיר את הלנה ליוונים ובכך לסיים את המלחמה הארוכה, בת עשר השנים.

המזמור השמיני , מתחיל בהוראתו של זאוס אל כל אלי האולימפוס לבל יתערבו במלחמה בין היוונים לאנשי טרויה. הרה, אשתו ואחותו של זאוס מצדדת ביוונים וכורתת ברית עם אתנה. הטרויאניים חונים ללילה ליד גדות הנהר סקמנדרוס ותחילת הקרב השני נפתחת בנסיגת היוונים.

המזמור התשיעי , מתאר את אסיפת ראשי הצבא היווני, אשר מחליטים לפנות אל אכילס ולבקש את שובו לשדה הקרב. המשלחת יוצאת אליו אך חוזרת עם תשובה שלילית של אכילס, אשר בשל רוגזו על אגממנון מסרב בתוקף להשתתף שוב בקרבות.

המזמור העשירי , עוסק בהתכנסות חלק ממצביאי יוון ליד תעלת המגן ומדווח על ההתייעצויות ביניהם, כולל עצותיו של נסטור הזקן. עניני ריגול בפרק – תאור מעצרו של דולון המרגל מטרויה וחזרתם של אודיסאוס ודיומדס מהשליחות הסודית שלהם בטרויה.

המזמור האחד עשר , שוב מתאר קרבות ביו יוון לטרויה. ופציעתם של חלק ממצביאי יוון. אגממנון, אודיסאוס, דיומדס – נפצעים בקרבות. תחילת המערכה השלישית , נסיגות בקרבות גם בצד הטרויאני וגם בצד היווני לאחר פציעתו של אגממנון.

המזמור השנים עשר , ממשיך בתיאור המערכה השלישית כשיד הטרויאניים , בראשותו של הקטור על העליונה. לוחמי טרויה נחלקים לחמש עוצבות הסתערות והקטור פורץ את שער המחנה היווני.

המזמור השלושה עשר , עדיין מתאר את קורותיה של המערכה השלישית. האל פוסידון מעודד את היוונים. במערכה זו נוטה כף הניצחון פעם לטובת הטרויאניים ופעם לטובת היוונים.

המזמור הארבעה עשר , שוב פותח בהתייעצויות בין שרי הצבא היווני. האלים באולימפוס לא מצייתים להוראותיו של זאוס ומנסים להטעות אותו. הקטור נפצע והטרויאניים נסוגים.

המזמור החמישה עשר , מתחיל בתיאור הפעילות באולימפוס , בין האלים. האלה הרה מדווחת לשאר האלים, איריס נשלחת לפוסידון, אפולו מרפא את הקטור. בשדה הקרב ממשיכים הצדדים לכתוש זה את כוחו של זה. פטרוקלוס , ידידו של אכילס מדווח לו על המלחמה העזה הניטשת לפני שורת הספינות של היוונים. נטישת שורת הספינות הקדמית.

המזמור השישה עשר , הנקרא פטרוקלאה מתאר את קורותיו של פטרוקלוס אשר מבקש לצאת לקרב ואכילס מאשר לו. הוא וצבאו של אכילס , המירמידונים מתחמשים ומתכננים את היציאה לקרב. פטרוקלוס נלחם בשריונו ובכלי נשקו של אכילס, הממשיך בסירובו להשתתף במלחמה. פטרוקלוס, לאחר שהרג את סרפדון , בנו של זאוס, ממשיך, בניגוד להוראת אכילס אל עבר חומות טרויה. בהסתערותו על החומות הוא נפגע ונהרג על ידי הקטור , המצביא הטרויאני.

המזמור השבעה עשר , פותח בהתכתשויות סביב גוויתו של פטרוקלוס. מנלאוס ואאיס מגינים על הגווייה. סוסיו של אכילס , קסנתוס ובליוס , היוונים נסוגים ונמסרת הודעה לאכילס על מותו של פטרוקלוס.

המזמור השמונה עשר , עוסק באבלו הכבד של אכילס על מות ידידו הקרוב פטרוקלוס. אימו, תטיס מנסה לנחמו. הוא מבריח את לוחמי טרויה בעצם הופעתו וזעקתו. אימו, תטיס מופיעה בסדנתו של הפייסטוס, אל הנפחים ובעלי המלאכה ומבקשת ממנו שייצור שריון חדש לבנה, אכילס. את השריון הקודם פירק הקטור מגופתו של פטרוקלוס.

המזמור התשעה עשר , פותח בביקורה של תטיס אצל בנה, אכילס , והיא מוסרת לו את תלבושת הקרב החדשה שלו, מעשה ידיו המוכשרות של הפייסטוס. כל הצבא היווני מנסה לנחם את אכילס ומגדיל לעשות אגממנון והוא מחזיר לו את נערתו, שנלקחה ממנו על ידו בתחילה. בריזאיס מקוננת אף היא על מותו של פטרוקלוס באוהלו של אכילס והוא עצמו מתכונן לקרב.

המזמור העשרים , ובו מתחילה המערכה הרביעית בין היוונים לבין אנשי טרויה. האל זאוס מתיר לכל האלים האולימפים להתערב בקרבות , אל אל לפי נטיית ליבו. מתוארת ההיערכות הן של האלים והן של בני התמותה על פני האדמה – אל מול חומות טרויה. אכילס מנהל דו קרב עם איניאס, הגיבור הטרויאני, בנה של אפרודיטה אשר התאהבה באביו , אנקיסס וילדה לו את בנם. לימים יהיה זה איניאס אשר יצליח להימלט מטרויה, יעבור הרפתקאות מרתקות, כולל ביקור אצל המלכה דידו בקרתגו והוא יתיישב ויקים שושלת מכובדת באזור לטיום על אדמת איטליה של היום. צאצאיו יהיו רומולוס ורמוס אשר יהיו המייסדים של הגזע הרומאי, כפי שתיאר זאת וירגיליוס באפוס שלו ה"איניאדה".

המזמור העשרים ואחד , מפאר את עלילותיו של אכילס ומתאר את ניצחונותיו בקרבות שונים אל מול גיבורי טרויה. גם האלים האולימפים משתתפים בקרבות.

המזמור העשרים ושניים , ממשיך בתיאור המערכה הרביעית. מזמור זה מוקדש כולו לתיאור בדו קרב בין שני הגיבורים הקטור ואכילס. הקטור, למרות הפצרות הוריו ואשתו יוצא אל הקרב כשהוא מנבא את מותו בו. אכלס, לאחר הריגת הקטור מתעלל בגופתו . תיאור קינתם ואבלם של פריאמוס והקובה, הוריו של הקטור ואנדרומכה, אשתו.

המזמור העשרים ושלושה , פותח בתיאור חזרתם של היוונים אל המחנה עם גופתו של הקטור. הקפת גוויתו של פטרוקלוס תוך כדי גרירת גופת הקטור מאחורי המרכבה. שריפת גופו של פטרוקלוס ותחילתם של תחרויות הספורט, המהווים חלק מטקסי האבל על מותו של פטרוקלוס. תחרויות הספורט, אשר פרסים יקרי ערך בצידם כללו מרוצי מרכבות, איגרוף, היאבקות, ריצה, זריקת דיסקוס, הטלת כידון ועוד. תחרויות אלה היו השראה לתחרויות באולימפיה שם החלו המשחקים האולימפיים ונערכו שם במשך 293 אולימפיאדות. (על המשחקים האולימפיים ניתן לקרוא, בפירוט רב בספר "משחקי האלים" – על המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, מאת ד"ר אפי זיו, בהוצאת דניאלה די נור, 2008 ).

המזמור העשרים וארבעה והאחרון, מתאר את הופעתו המרגשת של המלך פריאמוס באוהלו של אכילס. הוא מנשק את ידו של אכילס הנכלם ובוש במעשהו ומתחנן לקבל לידיו את גופת בנו, הקטור, כדי להביאו לקבורה נאותה ומכובדת. אכילס נעתר לבקשה ומבטיח לו שביתת נשק עד סיום טקסי האבל. המזמור מסתיים בתיאור הטקסים והקינות לזכרו של הקטור.