קרן השפע , כשמה כן היא, מסמלת שפע, שגשוג, תזונה טובה וברכות טובות. אין כמותה לאיחוליי שנה חדשה, שנה של שפע ושגשוג הצפויים לכולנו. צורתה באמנות היא כקרן ארוכה, פתחה האחד צר ומפתחה השני, הרחב מבצבצים מעדנים, פירות, ירקות, פרחים ולעתים מטבעות.
מקורותיה של קרן השפע
כמו סמלים רבים מקורה של קרן השפע במיתולוגיה היוונית ואחר כך במיתולוגיה הרומית. האזכור הראשון בדבר הקרן שמשפיעה מטובה על הכל לקוחה מסיפור ילדותו של זאוס. אביו, קרונוס, נהג לבלוע את ילדיו, מחשש שאחד מהם יפיל אותו מהשלטון על העולם ויתפוש את מקומו. לאחר שבלע חמישה מילדיו נולד זאוס. אמו הגישה לאביו אבן עטופה בחיתולים ואמרה לו כי זהו בנו. הוא בלע את האבן והאם הסתירה את זאוס במערה באי כרתים. זאוס ינק חלב מהעז אמאלתיאה. כשבגר, והפך להיות שליט האלים, זכר את העז המינקת שלו, נטל אחת מקרניה והפך אותה לקרן השפע.
יצירת הפיסול הראשונה של ג'אנלורנצו ברניני, אותה יצר עוד בהיותו ילד, מתארת קבוצה פיסולית אשר נראות בה שלוש דמויות – העז, זאוס הילד וסטיר. זוהי העז אשר ממנה נלקחה הקרן והפכה לקרן השפע.
אל השאול הממונה בין השאר על אוצרות הטבע ונותן לאנושות את האדמה המניבה נראה לעתים גם הוא עם קרן השפע, יש המזהים את הדמות המחזיקה בידה את קרן השפע כפלוטוס – אל העושר ולא כפלוטו – אל השאול, המתים ואוצרות הטבע. בציור על גבי כד חרס יווני נראים בני הזוג – האדס ורעייתו פרספונה. האדס מחזיק בידו קרן שפע.
סיפור אחר בדבר היווצרותה של קרן השפע מיוחס להראקלס. היה זה בעת קרב שערך עם אל נהר בשם אכאלאוס. אל הנהר לבש צורה של פר ובצורתו זו נאבק עם הראקלס. כשגבר עליו הראקלס, הוא שבר אחת מקרניו, נטל אותה לעצמו וברך אותה כי תעניק שפע לכל האוחז בה.
כך או כך, החלה קרן השפע להוות סמל לפריון, שפע ושגשוג. אלים ואלות, דמויות אלגוריות התהדרו בקרן השפע ובאמנות הפכה להיות אטריבוט של דמויות רבות. כך נוכל לראות את דמטר (סרס אצל הרומאים), אלת הדגן ותנובת השדה, מחזיקה בידה את קרן השפע.
בציור , פרי מכחולו של רובנס, מתוארת סרס, אלת הדגן (מכאן המילה סיריאל – דגנים), מחזיקה בקרן שפע ולידה שתי נימפות.
על פי המיתולוגיה היוונית, לכל נהר יש אל משלו אשר מתואר באמנות כגבר מזוקן שוכב או יושב על הקרקע. אחד מהאטריבוטים שלו הינו קרן שפע, המסמלת את העושר והשפע אשר מעניק הנהר לתושבי העיר הבנויה משני גדות הנהר.
אצל הרומאים הייתה קיימת דמות אלגורית בשם אבונדטיה, משמעות שמה – שפע, אשר גם היא מתוארת באמנות כאישה המחזיקה בידה קרן שפע. בציור להלן, יצירתו של רובנס נראית האלה אבודנטיה מחזיקה קרן שפע, ממנה נהנים שני העוללים מימינה ומשמאלה.
במזרקת המשאלות ברומא, מעטים מבחינים בין שלל הפסלים והתבליטים את שתי הדמויות, אשר מברכות את כל הבאים לחזות במזרקה – היגאה – אלת בריאות, משמה באה לעולם המילה היגיינה, והשפע, האוחזת בקרן שפע שופעת.
אחד מארבעת היסודות של העולם, על פי היוונים – האדמה, מתוארת גם היא כאישה המחזיקה בידה את הקרן. בציור של רובנס מתוארים המים והאדמה. המים מיוצגים על ידי נפטון המחזיק את הקלשון שלו והאדמה מחזיקה בידה את קרן השפע.
מבין ארבע עונות השנה שייכת קרן השפע לסתיו דווקא, משום שבתקופה זו מתבצעת בדרך כלל הזריעה אשר מלווה בתפילת הזורעים אל האדמה כי תניב את יבולה בשפע ולא במחסור. במזרקת המשאלות מתוארות ארבע העונות בחלק העליון של המזרקה. הסתיו מתוארת כאשה המחזיקה בידה את קרן השפע, התמונה להלן.
דמויות נוספות העשויות להיראות באמנות ובידן קרן שפע הינן, בין השאר, השלום, האחווה, פלורה – אלת הפרחים, המזל, האירוח והכנסת האורחים וגם יבשת אירופה, בתיאורי אמנות מזוהה כמי שמחזיקה בידה את קרן השפע.
קרן השפע הופיעה על כמה מטבעות שהוטבעו בממלכת יהודה החשמונאית ובימינו ניתן היה לראות את הקרן על צדו השני של מטבע 5 השקלים ישנים וכיום ניתן לראות את קרן השפע על מטבע בערך נקוב של שני שקלים (הקרוי שנישקל בפי העם).
בארה"ב קשורה קרן השפע לחג ההודיה המסורתי הנחגג ביום רביעי, הרביעי בחודש נובמבר, מדי שנה בשנה. מקורותיו של החג נעוצים בימיו של הנרי השמיני האנגלי ומשם עברו לארה"ב וקנדה. מדינות רבות אחרות חוגגות חגים מעין טלה ולעתים רבות נראית קרן השפע בהקשר לחגי ההודיה השונים.
מאמר זה נכתב לקראת ראש השנה וחלק ממנו נשלח לכל נמעניי יחד עם ברכת השפע, אותה אני מאחל לכולנו ולכל עם ישראל.
שנה טובה.